הדרך שלי אל עולם הטיפול
שמי חגית בר, פסיכותרפיסטית בגישת ביוסינתזה, מנחה קבוצות בהתמקדות ותנועה, מטפלת בקרניו־סקראל.
אני יוצרת, חוקרת וסקרנית לגבי המפגש המרתק שבין הנפש לגוף — המקום שבו חוויה, רגש ותודעה נפגשים.
אני אישה ואמא, והדרך האישית שלי, על השינויים והאתגרים שהיא מזמנת, היא חלק ממי שאני. האימהות ומערכות היחסים בחיי לימדו אותי רבות על קרבה, על הקשבה ועל ההתמודדות בתקופות של שינוי ומשבר.
המסע שלי בעולם הטיפול החל מתוך אהבה גדולה לתנועה. בילדותי ובנעוריי רקדתי, והריקוד היה עבורי שפה של חיים — מקום של אנרגיה, עוגן ובית.
דרך הגוף למדתי להקשיב לנפש, והתחדדה בי ההבנה שהגוף הוא מתנה — שער אל עצמנו.
בהמשך מצאתי את דרכי אל הפסיכותרפיה, הבית הנוסף שלי. שם התחברו עבורי העולמות השונים — הנפש והגוף, החוויה והמשמעות, ההווה והסיפור האישי שמביא איתו כל אדם.
מאז אני ממשיכה ללמוד ולהעמיק, מתוך סקרנות, אהבה למקצוע ומחויבות עמוקה לאנשים שאני מלווה.
הדרך המקצועית שלי
אני עובדת בגישה אינטגרטיבית, המשלבת חשיבה פסיכודינמית, הקשבה לחוויה הפנימית והקניית כלים לוויסות רגשי.
העבודה הטיפולית מאפשרת להתבונן בדפוסים שנוצרו לאורך החיים, במערכות היחסים שלנו, בדרכי ההתמודדות שפיתחנו ובמשמעויות שאנחנו נותנים לחוויות שלנו.
לצד ההבנה והעיבוד דרך השיחה, אני נעזרת גם במה שמורגש ברגע הזה, כאשר הדבר מתאים לתהליך.
אני מאמינה ששינוי משמעותי מתרחש כאשר אנחנו יכולים להבין את עצמנו לעומק, לפגוש את מה שקורה בתוכנו בלי שיפוט ולגלות אפשרויות חדשות להיות ולפעול בעולם.
עבורי, טיפול הוא קודם כול מפגש — מקום שבו אפשר לפגוש את עצמנו על כל חלקינו, יחד עם אדם אחר.
הכשרה וניסיון מקצועי
- לימודי פסיכותרפיה בגישת ביוסינתזה
- לימודי הדרכה במסגרת מכון הביוסינתזה
- חברה בצוות ההוראה של התכנית להכשרת מטפלים בביוסינתזה
- הכשרה בהתמקדות (Focusing) בנט״ל
- הוראת התמקדות (Focusing) במסגרת הכשרת מטפלים בביוסינתזה
- הכשרה בקרניו־סקראל, מכון אפלדג׳ר בישראל
- הכשרה בקונסטלציה משפחתית
- לימודי טראומה, מערכת העצבים והגישה הפוליוואגלית
- לימודי Somatic Experiencing (SE)
- לימודי Attachment and Trauma אצל טלי גרנות בשן
- תואר שני בכוריאוגרפיה
- קליניקה פרטית
- עבודה בארגונים, כגון השירות הפסיכולוגי של לוד וארגון לזכויות אדם
אני שמחה לפגוש אנשים בדיוק מהמקום שבו הם נמצאים, וללוות אותם בדרך שלהם — בקצב שלהם.